אינטלי טיימס

פרשת הרעלת הסוכן הרוסי ובתו ממשיכה להעסיק את הממלכה הבריטית ולהצית את דמיונם של חובבי פרשיות הריגול

411

 

סקריפל בן ה-66 ויוליה בת ה-33 עדיין מאושפזים בטיפול נמרץ בבית חולים בעיר שבדרום-מערב אנגליה, אחרי תקרית שבה הורעלו בגז כצבים מתקדם. סקריפל, קצין בדרגת קולונל במודיעין הצבאי של רוסיה (GRU), הורשע בשנת 2006 בחשיפת זהותם של סוכנים רוסים ברחבי אירופה בתמורה למאה אלף דולר שקיבל משירותי הביון הבריטיים. ב-2010 גורש לבריטניה במסגרת עסקה להחלפת מרגלים שהוחזקו על ידי ארצות הברית ובהם גם המרגלת אנה צ'פמן.

אשתו, אחיו הבכור ובנו מתו בשנים האחרונות, והמשטרה חושדת כעת כי מחלתם נגרמה בנסיבות לא טבעיות. עד כה נאספו כ- 200 ראיות ותשאלו יותר מ-240 עדים. בין הממצאים שנאספים כעת גם דגימות מבית הקברות שבו קבורים אשתו של סקריפל ובנו.

אישה בלונדינית מסתורית (עם תיק וכנראה גם עם כלבלב) תועדה במצלמות ה-CCTV כשהיא לצידם של האב סקריפל ובתו יוליה בעת שפסעו בשדרה המקורה של המרכז המסחרי לאחר שביקרו במסעדה האיטלקית "זיזי" ובפאב "הטחנה. דקות לאחר מכן כבר נמצאו מחוסרי הכרה בספסל סמוך.

למה כעת?

ההתנקשויות היא חלק מהרתעה פנימית בעידן שבו "המלחמה הקרה" בין רוסיה לארה"ב תופסת שוב מקום.  לסוכנויות הביון הרוסיות ולנשיא פוטין, שצמח באותם מנגנונים, "חשבון פתוח" עם מרגלים רוסיים ולפי תפיסת עולמו שעליה אף הצהיר, רוסיה סוגרת עימם את החשבון באופן ישיר או עקיף (משפחה).

באותה שנה שבה נכלא סקריפל ברוסיה, אירע מקרה הרעלתו בבריטניה של הסוכן הרוסי לשעבר, אלכסנדר ליטוויננקו, במהלך פגישה עסקית עם עמיתים רוסיים, במלון "מילניום" בבריטניה בשנת 2006, כשסוכנים החדירו לגופו כמות אדירה של החומר הרדיואקטיבי פולוניום-210 – פי עשרה מהכמות שמספיקה להרוג אדם. חבריו מיהרו להאשים באותה העת את ממשל פוטין בהרעלה וההערכה היתה כי העילה לחיסולו של ליטוויננקו נבעה מכך שסיפק לגורמים בריטיים, שפעלו כנראה בכסות "חברה למודיעין עסקי", דו"חות על אישים רוסים ובהם על אישיות בכירה מאוד בממשלו של פוטין.

הבת יוליה מגיעה לבריטניה להתארח אצל אביה כשברקע חשבון פייסבוק פעיל עם  חברים ממוסקבה וזאת למרות סיפור הרקע של אביה. חשבון הפייסבוק התנהל באופן די סולידי אך כנראה מספיק על מנת ללמוד (אולי על ידי אחד מחבריה) על שגרת חייה וביקורה המתוכנן בבריטניה. במעט מהתמונות שהעלתה ניתן לזהות פרטי רחוב ופוסטים אחרים מעידים על שיגרת הליכות/ריצות שניהלה באמצעות אפליקצית הכושר "‏‎Pacer‎‏" שהיתה בשימושה.

יוליה שימשה כנראה למודיעין הרוסי, נקודת גישה לאביה וההערכה היא כי היתה במעקב כבר בעת שהמריאה ממוסקבה לבריטניה על מנת להתארח בביתו של האב שכבר הרגיש אולי די בטוח בעיר סולסברי השלווה בממלכה שנתנה לו מקלט מדיני.

החיסול, לא נעשה בביתם, אולי בשל אמצעי פיקוח מסוימים שניהלו וה-MI5 וה-MI6. המחסלים או המחסלת, כפי שמצטייר בסיפור הזה, ניצלו רגע של מגע מזדמן עם האב ובתו שחשף אותם למגע עם הרעל באזורי ספיגה כמו דרכי הנשימה או העור והעיניים. העובדה כי איש המשטרה שהגיע ראשון לזירה (ואולי החל גם בפעולות החייאה) נפגע, מחדדת את ההנחה כי החומר פוזר ולא הוזרק.

למשטרה הבריטית יסוד סביר להניח כי אחת מהתחנות שעברו במהלך אותה שעה גורלית היתה נקודת ההדבקה. במקרה של קים ג'ונג נאם, אחיו למחצה של שליט צפון קוריאה, שהותקף אף הוא באמצעות גז עצבים שרוסס על פניו בשדה התעופה במלזיה, ההידרדרות מרגע שנחשף ועד לרגע שאיבד את ההכרה ארכה מספר מה של דקות

סוג כזה של התנקשות העניק למתנקשים חלון זמן לפעולות טיהור ומילוט מהזירה עוד בטרם הקורבן "מדליק" את הזירה. המתנקש/ים היו חייבים להיערך באמצעי מיגון כמו כפפות, חומר נוגד הרעלה ואמצעי טיהור נוספים. התקיפה של בני משפחת סקריפל  תוזמנה, כפי שמסתמן, במהלך השהייה במרכז הקניות שבו פסעו השניים בעת שהחלו לפתח את התסמינים שהובילו אותם לנוח על הספסל באוויר הפתוח בו נמצאו. המחסלים ידעו כי פיזור הרעל באוויר הפתוח תהיה פחות יעילה ואף יותר מסוכנת להם עצמם.

 

 

Comments are closed.

Translate »