אינטלי טיימס

פרשת הרעלת המרגל הרוסי ובתו בבריטניה, תכנית הפיתוח של הגז "נוביצ'וק" ששימש להתנקשות והקשר של המפתחים לנשק הכימי של אסד

460

פרשת הרעלת המרגל הרוסי, סרגיי סקריפל ובתו באמצעות גז העצבים הרוסי "נוביצ'וק" חושפת גם את הקשר לנשק הכימי של אסד.

קיומו של גז העצבים נחשף לראשונה בשנת 1992 בתחקיר של העיתונאי וויל אנגלונד, ששימש אז ככתב העיתון "הבולטימור סאן" במוסקבה והצליח לראיין מקור רוסי שעבד במכון המחקר המדעי לפיתוח "כימיה אורגנית וטכנולוגיה" – מכון כיסוי לפיתוח הנשק הכימי של רוסיה.

על פי המקור – ד"ר ויל מירזיאנוב, המחקר על ה"נוביצ'וק" החל ב -1987 והתוכנית נוהלה על ידי ויקטור פטרונין, ראש המכון הרוסי לפיתוח נשק כימי בפיקוחו של הגנרל אנטולי קונסביץ", ששימש אז כסגן מפקד הכוחות הכימיים הסובייטיים וב-1992 מונה לשמש כיועצו של הנשיא בוריס ילצין למו"מ הבינלאומי לבקרה על הפצת הנשק הכימי.

הגז שפותח במכון נבחן במקום שנקרא שיחאני, בדרום מזרח רוסיה, ובאזור נוקוס שבאוזבקיסטן.  מדען אחד השם אנדריי ז'לזניאקוב שהיה שותף לפיתוח, נחשף לכמות זעירה של ה"נוביצ'וק" בתאונת עבודה, התאושש חלקית אך נפטר בסופו של דבר לאחר חמש שנים. המרכיבים של הגז יוצר במפעל קימפרום (בתעשייה הכימית) בוולגוגרד

ד"ר מירזיאנוב סיפר כי עתודות הנשק הכימי בברית המועצות לשעבר מסתכמות כיום בכ -60 אלף טון, כ -10,000 טון מעבר להסכם הרשמי עם ארה"ב. כמו כל גז עצביים בינאריים, הגז נספג דרך הריאות או העור ופוגע במערכת העצבים, מה שמוביל לשיתוק ולמוות.

"שיחקנו את המשחק לפי הכללים באותם הימים", הודה אז הגנרל אנטולי קונסביץ', ששימש אז כיועצו של ילצין למו"מ על פירוק הנשק הכימי והביולוגי.  ב 1993 בעקבות הראיון, נעצר ד"ר מירזיאנוב ע"י הק.ג.ב. והואשם בחשיפת סודות מדינה אך הצליח לשרוד את האשמות היות ומדובר היה בפרויקט חשאי שמודר גם מחלק מהממשל הרוסי. בשנת 1995 עבר מירזיאנוב להתגורר בניו ג'רזי והמשיך לעסוק בתחומים הקשורים לבקרה ופיקוח על נשק השמדה המוני. העיתונאי אנגלונד שחשף את התוכנית זכה מאז בפרס פוליצר משמש כיום כעורך דסק החוץ של העיתון ה"וושינגטון פוסט".

במאי 1997 פרסם העיתונאי זאב שיף, אז כתב "הארץ" ראיון עם עם ראש אמ"ן דאז, משה "בוגי" יעלון. הראיון עסק גם בתכנית הטילים והנשק הכימי והביולוגי של אסד. לשאלה של שיף באשר לתכנית הנשק הביולוגי השיב יעלון כי הסורים נמצאים בשלב הפיתוח. התשובה היותר מעניינת של יעלון ניתנה לשאלה "האם הרוסים מסייעים להם?" יעלון השיב כי הפעילות הרוסית בסוריה קיימת ונתן לדוגמא את הגנרל אנטולי קונסביץ' כמי שמכר בשנת 1995 לסוריה כמה מאות ק"ג של גז העצבים VX בתמורה לכסף על בסיס אישי, אך גם כחלק מהסיוע הכללי הרוסי לסוריה.

בשנת 2002, כחמש שנים לאחר שהמודיעין הישראלי הצביע על הגנרל קונסביץ' כמי שמסייע לסוריה בפיתוח נשק השמדה המוני, מת הגנרל קונסביץ' באופן פתאומי במהלך אחת מהטיסות שערך על ציר מוסקבה – דמשק.

בשנת 2007 חשף מייקל רוס, יהודי קנדי, בספרו "המתנדב" את עברו כסוכן מוסד שעסק בעיקר במבצעים הקשורים לסיכול תוכניות איראניות וסוריות לפיתוח "נשק השמדה המוני". בין המבצעים שתיאר בספרו, מעקב אחר ספינה שהובילה טילי סקאד לסוריה ב-1991 ומבצע בכסות תחקיר חדשותי שחושף פרטים על הקשרים בין הגנרל קונסביץ' לפרויקט הנשק הכימי של סוריה במטרה להביא את הרוסים לסיים את הפעילות של הגנרל בסוריה.

האם מותו של קונסביץ' היה טבעי, חיסול ישראלי או אולי דווקא רוסי, לא נדע כנראה לעולם.

 

Comments are closed.