אינטלי טיימס

תחקיר: הגנרל האיראני סולימאני היה על הכוונת בזמן הלחימה לשחרור העיירה אל-בוכמאל

דניאל דולב ורונן סולומון

744

בלילה שבין ה-17 ל-18 ביוני נחתה מתקפה אווירית כבדה על מבנה בעיירה אל-בוכמאל, בגבול בין עיראק לסוריה. הפצצות השמידו את המבנה והרגו, על פי הדיווחים, יותר מ-50 אנשי מיליציות שיעיות. תחקיר משותף ל"וואלה" ו"אינטלי טיימס", המבוסס על מקורות גלויים, מגלה כי אותה תקיפה כוונה נועדה לשגר מסר אישי לאדם אחד – הגנרל קאסם סולימאני.

סולימאני, שמכונה "השהיד החי", הוא אחד האנשים החזקים באיראן. הוא מקורב מאוד למנהיג העליון עלי חמינאי, ומפקד על "כוח קודס" – היחידה במשמרות המהפכה שאחראית על הפעילות האיראנית מחוץ למדינה, מעין "ראש מוסד" משודרג, שגם מפקד ישירות על כוחות צבאיים הפועלים מעבר לגבולות המדינה.

"בכל מקום שהאיראנים פעילים ויש בעיה – סולימאני מתייצב", אמר לוואלה! NEWS בכיר לשעבר באמ"ן. "קודם בזמן ההשתלטות על עיראק אחרי הכיבוש האמריקני – למרר להם את החיים, להפעיל נגדם מטענים, לעשות נגדם טרור. אחרי זה להציל את אסד בסוריה, לתמוך בנסראללה בלבנון, להצטרף למערכה נגד דאעש, או לפעול נגד הסעודים בתימן.

"יש לו קו ישיר לגמרי למנהיג העליון, והוא הגיע למעמד של איש הצבא הבכיר ביותר, יותר ממפקד משמרות המהפכה, יותר מהרמטכ"ל האיראני", הוסיף הבכיר.

השפעתו של סולימאני חזקה במיוחד בעיראק, שמסתחררת בשנים האחרונות במערבולת פנימית משונה: מאז יציאת הכוחות האמריקניים מהמדינה, הצבא העיראקי משתף פעולה עם ארצות הברית, בעיקר סביב המלחמה בדאעש, אך במקביל, מיליציות שיעיות שנאמנות לאיראן ומופעלות על ידי משמרות המהפכה וסולימאני עצמו עדיין כפופות לצבא, ולוקחות חלק מרכזי במלחמה בדאעש תחת מסגרת בשם "הגיוס העממי".

כשסולימאני מבקר בעיראק הוא משתמש בתשתיות המבצעיות של "הגיוס העממי". צוות האבטחה שלו מורכב מאנשי יחידת עלית איראנית, למשל, אך אנשי המיליציה העיראקית מספקים לו ולמאבטחיו רכבים ממוגנים. האיש של סולימאני בארגון הוא סגן המפקד ג'מאל ג'עפר מחמד, הידוע יותר בכינויו אבו מהדי אל מוהנדס. ההיכרות ביניהם נמשכת שנים ארוכות, וביוני שעבר צולמו השניים יחד במהלך ביקורו של הגנרל האיראני בעיר כרבלה שבעיראק, אחד המקומות הקדושים ביותר לשיעים.

סביב אותו ביקור החליטה איראן לפתוח ציר אספקה קרקעי שיחבר בין עיראק לדמשק, ויאפשר לטהראן להעמיק את חדירתה לסוריה. הציר שנבחר הוא זה שעובר את הגבול מעיראק באזור העיירה אל-בוכמאל, ומשם ממשיך לדיר א-זור ולדמשק. סוליאמני ראה מול עיניו רווח גדול: פתיחת ציר קרקעי תאפשר להעביר לסוריה ולחיזבאללה כמויות גדולות של ציוד צבאי. בנוסף, אם מעבר הגבול באל-בוכמאל יוכל להיפתח מחדש גם לתנועת סחורות אזרחיות, הדבר יקשה על איתור המשלוחים הצבאיים על ידי ארגוני מודיעין מערביים. רק בעיה אחת הפריעה ליישום התוכנית – מאז 2014 נשלטה העיירה על ידי דאעש.

בסוף ספטמבר 2017 יצא לדרך מבצע "פאג'ר 3" לכיבוש אל-בוכמאל, שהייתה אז המעוז העירוני האחרון שנשאר בשליטת דאעש. מול אנשי המדינה האסלאמית עמד ערב-רב של כוחות: יחידות עילית מצבא אסד, אנשי "הגיוס העממי" לצד מיליציה עיראקית שיעית נוספת בשם "א-נוג'אבא", וכן כוחות חיזבאללה ומיליציות שיעיות מפקיסטן ואפגניסטן. הם הודרכו על ידי מפקדים ויועצים איראניים, ומעל כולם – סולימאני.

בתחילת נובמבר, חודשיים לאחר שהמבצע יצא לדרך, נאלץ סולימאני לשוב לטהראן בעקבות מות אביו חסן. בזמן שהשתתף בהלוויה שנערכה בעיר הולדתו שבמזרח איראן, בישרו ידיעות מגבול עיראק-סוריה על מות יועצו האישי, הגנרל ח'ירולה סמאדי, בקרבות. "השהיד החי", שהתפרסם גם בשל התעקשותו לסייר בחזיתות ללא אפוד מגן או נשק, עניין המשרת נאמנה גם את טיפוח תדמיתו כלוחם חסר פחד, תועד זמן קצר לאחר מכן בגזרה החמה. לתחזוקת הדימוי, הסתבר, יש תג מחיר בדמות מעקב כמעט בזמן אמת אחר תנועותיו.

עם חזרתו של סולימאני לשדה הקרב עולה לראשונה על הרדאר מבנה שיושמד לחלוטין כמה חודשים מאוחר יותר. סוכנות הידיעות האיראנית "מאהר" פרסמה פתק בכתב ידו של סולימאני, שהושאר, על פי הדיווח, בבית שעליו השתלטו כוחותיו באל-בוכמאל. סולימאני התנצל בפני בעל הבית ומשפחתו, שלא שהו באזור באותו זמן, על כך שנאלץ להשתמש במבנה ללא רשות. הוא כתב זאת בשני עמודים שנתלשו מפנקסו, ובתחתית אף רשם את מספר הטלפון האישי שלו. כלי התקשורת באיראן דיווחו על השלמת הניצחון מול דאעש, והמנהיג העליון חמינאי אף שלח איגרת ברכה לסולימאני. בסוף דצמבר 2017 כבר זוהתה שיירה צבאית איראנית ראשונה שחוצה את הציר החדש דרך האזור. 

באותו חודש נחשף כי ראש ה-CIA מייק פומפיאו ניסה להעביר מכתב אישי לסולימאני, בעת שהאחרון שהה באזור הקרבות. "הבהרנו לו שנראה באיראן אחראית לכל מתקפה על אינטרסים אמריקניים בעיראק באמצעות כוחות תחת שליטתו", אמר. כלי תקשורת באיראן ציטטו יועץ של חמינאי, שהתייחס גם הוא לאירוע וטען כי המכתב הועבר לסולימאני באמצעות איש קשר של ה-CIA, אך מפקד כוח קודס סירב לקחת אותו מידיו ואמר: "אין לי מה לומר לאנשים האלה".

בינואר נראה היה כבר כי ארצות הברית החליטה להעביר לסולימאני מסרים בצורה אחרת: העיתון הכווייתי "אל ג'רידה", שחשף בשנים האחרונות כמה סיפורים מדיניים-ביטחוניים על ישראל, דיווח כי וושינגטון נתנה לה "אור ירוק" להתנקש בחייו של מפקד כוח קודס. בחודשים הבאים, על פי דיווחים זרים, החליפו ישראל ואיראן מהלומות על אדמת סוריה. באפריל הותקף שדה התעופה הצבאי T4 סמוך לחומס, בהפצצה שהובילה למות שבעה חיילים איראנים ושבעה חיילים סורים. בתחילת מאי הגיעה התגובה: עשרות רקטות שוגרו מסוריה לעבר הגולן הישראלי, מתקפה שתוכננה, על פי צה"ל, על ידי סולימאני. ישראל ענתה בתקיפה נרחבת של מטרות איראניות וסוריות בדרום מערב סוריה.

אך הגולן לא היה הבעיה היחידה של סולימאני באותם ימים: ב-24 במאי נהרגו 12 אנשי מיליציות שיעיות עיראקיות בתקיפה אווירית שיוחסה לקואליציה האמריקנית בסוריה. בנוסף, הצליח דאעש להוציא לפועל כמה מתקפות מוצלחות שבהן נהרגו, בין היתר, קצין במשמרות המהפכה ומפקד אוגדה בצבא הסורי. ב-8 ביוני העלו לוחמי אחת המיליציות השיעיות באל-בוכמאל סלפי עם סולימאני. הגנרל, כך נראה, חזר לחזית – ותועד שוב.

עשרה ימים לאחר אותו סלפי, נחתה הפצצה אווירית חריגה על מבנה מפקדת המיליציות השיעיות באל-בוכמאל. בתקיפה נהרגו יותר מ-50 בני אדם, רובם ככולם לוחמים שכפופים ל"גיוס העממי". ימים לאחר התקיפה ביקר במקום אל מוהנדס, והשוואת תמונות מהביקור משאירה מעט מאוד מקום לספק: המבנה שהותקף והושמד לחלוטין היה אותו בית שבו צולם סולימאני עצמו עם אנשי "א-נוג'אבא" שבעה חודשים לפני כן, וניתן להניח ששם שהה גם בימים שלפני התקיפה. האם ייתכן שהתקיפה נועדה לפגוע בסולימאני עצמו? שאלה זו נותרה גם כיום ללא מענה.

המתקפה מהאוויר והחימוש הכבד שהשמידו את הבית עד היסוד מלמדים כי מאחורי התקיפה עומדת מדינה בעלת צבא סדור, ולא דאעש, ואכן, למחרת המתקפה האשימה התקשורת הסורית את ארצות הברית ואת הקואליציה שבהובלתה. אין ספק כי לאמריקנים הייתה סיבה לתקוף, וניסיון ראש ה-CIA להגיע לסולימאני בתחילת השנה מראה כי הם ראו בו גורם המאיים על האינטרסים שלהם באזור, אך מיד לאחר המתקפה הכחיש דובר פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית (CENTCOM) כל קשר לתקיפה, וגורם אמריקני הפנה ב-CNN את הזרקור דווקא לכיוון ישראל.

על פניו, התקיפה באל-בוכמאל שונה מאוד מתקיפות אחרות שיוחסו לישראל באזור. מיקומה – בגבול המזרחי של סוריה, רחוק מאוד מהגבול הישראלי, וגם היקף הנפגעים היה חריג. מצד שני, הירי הנרחב על הגולן חודש לפני כן, ואיומים טריים של חזית "א-נוג'אבא" בהכוונת סולימאני מספקים לישראל תמריץ טוב לשדר לו מסר אזהרה על ידי פגיעה בתשתית שבנה במאמץ רב. בירושלים, כרגיל, שמרו על עמימות.

אפשרות נוספת היא סעודיה, שמחזיקה גם כן במטוסי תקיפה וחימוש אמריקני, וגבולה הצפוני קרוב יחסית לאתר. כמו לישראל, גם לה היו סיבות טובות לפגוע בבני הברית השיעים של סולימאני, ובייחוד באנשי א-נוג'אבא. שלושה ימים לפני התקיפה התראיין סגן מזכ"ל א-נוג'אבא, ד"ר יוסף אל-נאצרי, בערוץ "אל מיאדין", ואמר שצריך לחסל את "המשטרים הכנועים", כמו סעודיה. הוא הגדיר את הממלכה כמכשול העיקרי לשחרור פלסטין, ואמר שהיא מסוכנת אפילו יותר מהציונים. לסעודים יש גם סיבות טובות לפגוע בסולימאני עצמו, שמוביל את התמיכה האיראנית במורדים החות'ים בתימן, מול הקואליציה הערבית בהובלת סעודיה, שתומכת בצבא – מלחמת אזרחים שמשסעת את המדינה הענייה כבר כשלוש שנים, ונתפסת כאחת מזירות הלחימה העיקריות בין טהראן לריאד.

האפשרות האחרונה היא שכל התשובות נכונות – תקיפה ישראלית-סעודית משותפת, בתמיכה אמריקנית. בסוף השנה שעברה העניק הרמטכ"ל גדי איזנקוט ריאיון ראשון לכלי תקשורת ערבי, העיתון "אילאף" הסעודי, ובו הביע דאגה מהניסיונות האיראניים להשתלט על המזרח התיכון. הוא ציין את הציר השיעי החדש והדגיש כי "יש הסכמה מלאה בינינו ובין הסעודים בכל מה שנוגע אליו". לדבריו, "יש אינטרסים משותפים רבים בינינו לבין הסעודים, ואנו מוכנים לשתף מידע עם המדינות הערביות המתונות, כולל מידע מודיעיני שנועד להתמודד עם איראן". מועד הריאיון: 16 בנובמבר, בדיוק בשבוע בו צולם סולימאני במפקדה באל-בוכמאל. שבעה חודשים מאוחר יותר, נותרו מאותה מפקדה מכתש עמוק – ולא מעט סימני שאלה.

Comments are closed.

Translate »